שלום וברכה.
אני מיואשת ממש
כל חודש מנסים לשמור טהרת המשפחה ובספירה של הנקיים נופלים .
ככל שאני רוצה לשמור יותר ככה נופלים יותר .
זה עושה לי רע עד כדי דמעות שאנחנו לא מצליחים
אני לא יודעת אך כולם שומרים
אשמח לעזרה!!!!
שלום וברכה.
אני מיואשת ממש
כל חודש מנסים לשמור טהרת המשפחה ובספירה של הנקיים נופלים .
ככל שאני רוצה לשמור יותר ככה נופלים יותר .
זה עושה לי רע עד כדי דמעות שאנחנו לא מצליחים
אני לא יודעת אך כולם שומרים
אשמח לעזרה!!!!
שלום וברכה,
ישר כוח על הפניה, עצם ההבנה שנופלים ועיקר הבקשה לכך שיהיה אחרת, שתצליחו לשמור ולעבור את הימים של ההמתנה לטהרה ולטבילה בטוב, בשלום, בהתקרבות אבל שתהא נכונה בדרך ההלכתית ובדרך התורה, אותה אתם מבקשים לשמור, היא בפני עצמה דבר גדול ומשמעותי, ומהווה פתח משמעותי ליכולת לעבוד.
איני יודע מה השלבים הקודמים לנפילה, האם יש דיבור הגורם לכך, האם יש הקפדה על איסור נגיעה והושטה או שאלו דברים שאכן קורים אבל לא על כך אתם שואלים, והם יוצרים את תחילת ההדרדרות.
בעיקרון דרך העבודה יכולה להיות בשני מסלולים,
האחד לחזק את מהות שמירת הטהרה, את גודל המצווה ולהבדיל כצד השני של המטבע את חומרת האיסור.
אבל יש גם דרך נוספת, שנכון להשקיע בה, לא רק בשביל למנוע את העגמת נפש והייאוש שאת מתארת, אלא בעיקר כדי לבנו תקומה נוספת, כי לעיתים לא מספיק לומר שזה חשוב וזה מצווה יקרה, או שזו עבירה גדולה, אלא כי משהו בכלי הנפש מצריך עבודה והתבוננות כדי לאפשר את היכולת להיות במקום אחר.
תגובות שונות וחוויות במצבים שונים הינם דבר המאפשר הזמנה להתבוננות, לבחינה וגם לראות מה עושים ומה מבקשים שיהיה, וזה בפני עצמו כמודעות דבר נפלא ומצויין.
אני רואה שני דרכים בהם אפשר לפעול וכפי שפתחתי לעיל
האחת, לחזק אתכם במצוות הטהרה, בחשיבותה ובצד זה להעצים את ההיבטים הזוגיים בעת שאסורים.
דרך זו ודאי חשובה ואמיתית, יש בה בכדי לתת כוחות ולסייע, כאשר יש לנו משמעות לדברים, הכרה בחשיבות שלהם, יש לנו גם כוחות נפש להתמודד עימם.
תחושתי כי היבט זה, אינו הנקודה המרכזית כאן, והבהירות ביחס למצוות הטהרה ושמירתה קיימת ללא פקפוק, ואם אכן מרגישים כי זה הכיוון שיש לפעול בו, ודאי שטוב ונכון לקבל חיזוק בהיבט זה.
בהקשר זה ניתן למצוא ספרים רבים העוסקים בפן הרעיוני של מצוות הטהרה, של הקירוב בריחוק (דוגמא לכך הוא ספרה של הרבנית נעמי וולפסון, ובוודאי יש בנמצא עוד ספרים בגוונים וזויות מבט נוספות).
ואפשר להציע דרך נוספת.
בירור והתבוננות נפשית מעמיקה.
אפשר לשאול מגוון שאלות,
כיצד היית רוצה להכנס אל הימים האלו, כיצד היית רוצה לחוות אותם, אלו דברים, לתחושתך, יוכלו לסייע לך להערך לכך?
מה הקושי המרכזי עבורך בימים אלו, האם יש חששות הבאים לידי ביטוי לקראת ימים אלו של הפרישה? האם הם קשורים לפן העצמי או לפן הזוגי? היכן נמצא כל אחד מכם, ומי מחד תורם לתנועה הזו של 'נפילה' או שכל אחד תורם את חלקו, ומצד שני, כיצד כל אחד יכול לסייע לעצמו ולזולת לשים גבולות לסייע בקושי עימו מתמודדים.
ועוד שאלות רבות...
אפשרי בעבודה ממוקדת בהיבט הרגשי, על ידי אשת מקצוע לקבל כלים להתמודדות, ולחוות את הריחוק הפיזי כמקום של צמיחה וגדולה, ולייצר את הדרך המתאימה עבורכם לתקופה זו.
הרצון לחוות ימים אלו בטוב הוא בהחלט אפשרי, ואשריך שזו הבקשה, בצד הבהירות של השמירה, לקיים גם חלקים שיש בהם לעיתים אתגר ומורכבות, בשמחה וטוב.
בהצלחה רבה ושפע ברכה ואי לי ספק כי בעה תצליחו ותזכו לגדול ולעלות מעלה מעלה
אודי רט
רב יועץ ופוסק מכון פועה וקדושת החיים
שלום
אני שואלת בקשר לאמא שלי.
היום גילו לה דלקת בשתן והיא קיבלה אנטיביוטיקה והונחתה לשתות הרבה ולהימנע מלצום.
השאלה באמת אסור לה לצום עקב המצב הרפואי או שהיא חייבת לצום? ואם כן, אז האם היא צמה רגיל או יכולה לשתות לפי שיעורים כפי שהסביר לי הרב.
אשמח למענה בנושא.
תודה
שלום הרב.
אני בהריון בסיכון בעקבות 3 לידות מוקדמות בעבר.
כרגע אני בשבוע 28 מאושפזת בעקבות צירים מוקדמים וקיצור צוואר רחם.
רציתי לשאול מה עלי לעשות ביום כיפור?
שלום כב׳ הרב,
לאחר בדיקות דם ואולטרסאונד נמצא שנכנסתי לתקופת הפרהמנפאוזה. העניין מתבטא בין היתר בדימומים בין וסתות שגם ככה התקצרו לכל כ-24 יום. יוצא שעד שסיימתי 7 נקיים, מתחיל דימום בין וסתי (ברמה של הכתמות) ואז שוב מגיעה כבר וסת.
אני לא מעוניינת בשלב זה ליטול הורמונים.
האם הדימומים הבין וסתיים הנובעים משינויים הורמונליים ומהעדר ביוצים – גם מטמאים?
המצב נורא מתסכל.
רציתי לשאול האם ניתן לבצע הפחתת עוברים , כרגע שבוע 13 עם שלישייה, הרופאים המליצו על הפחתה
שלום רב,
ברצוני לעשות שאלת רב בנוגע להתנהלות בצום יום כיפור בשילוב עם הנקה.
פרטים על הלידה:
ילדתי לפני חודשיים.
לידה ראשונה, הלידה הייתה טבעית.
פרטים על הנקה:
התינוק אוכל רק חלב אם מגיל לידה.
אני שואבת בלעדית, שואבת כל שלוש שעות לתינוק. ברוך ה׳ החלב כרגע מספיק לו והוא עולה יפה במשקל.
לא היו בעיות באספקת החלב מאז הלידה.
פרטים כלליים על עצמי:
ברוך ה׳ אין בעיות רפואיות כלשהן, לפני ההריון הצומות בד״כ עברו בצורה די טובה והיום ביום רגיל אני מרגישה טוב (לא חלשה כמו שהרגשתי בשבועות הראשונים אחרי הלידה).
שמתי לב שכשאני לא שותה מספיק יוצא לי קצת פחות בכמויות החלב לכן מקפידה כל הזמן על שתייה.
הצלחתי לייצר סטוק של חלב שאוב במקפיא למקרים בהם החלב שאני שואבת לא יספיק לתינוק או שלא הספקתי לשאוב לו בזמן.
השאלה היא איך להתנהל בזמן הצום?
אני מתכוונת להתחיל את הצום כרגיל, אבל חוששת מאוד ממה שיקרה בעקבות צום ממושך.
אם אני מרגישה חולשה או מיעוט בכמויות החלב- האם ישנו היתר לאכול/לשתות בשיעורים?
השתדלתי לפרט כמה שיותר על מצבי, מקווה שאוכל לקבל כאן תשובה.
תודה.
שלום תודה רבה
אני בת 36 בשבוע 28 בהריון. סובלת כל ההריון מתחושת צמאון קשה. האם צריכה לצום?
שלום רב,
ילדתי לפני 3 חודשים בן מתוק. אני מניקה באופן מלא. רציתי לדעת מה עלי לעשות בצום יום כיפור. מדובר בילד רביעי ובעבר היו נסיבות בהן התירו לי לשתות בשיעורים. קשה לי מאוד בצומות ואני חוששת שלא יהיה לי מספיק חלב.
מה עלי לעשות?
שלום,
בכיפור הקרוב אכנס לשבוע 37 בע"ה, היריון ראשון. הרופא אמר שאין מניעה לצום, אבל שהצום עלול לגרום להתייבשות וצירים. האמת שאני מאוד חוששת לצום. בט' באב צמתי צום מלא, ובצאת הצום, דווקא אחרי שאכלתי ושתיתי הרגשתי פחות טוב.
כיצד לנהוג?
ושאלה נוספת – כיצד לנהוג במקרה של התפתחות צירים במהלך חג או מועד?
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?