אשתי ילדה לפני 4 שבועות ועכשיו כבר הצליחה לעשות הפסק וסופרת נקיים

במרפאה אמרו לנו שרק אחרי בדיקת רופא (שהם קבעו לאחרי 6 שבועות מהלידה) אפשר לקחת גלולות.

האם יש דרך לקבל גלולות לפני והם סתם אומרים?
רצינו לבקש בדיקה לפני אבל יש רק רופאים גברים ואשתי לא רוצה

יש לציין שהייתה לידה טבעית ובריאה אפילו שחררו אותנו מוקדם מבית החחלים…

אני בת 53 כשנה בלי ווסת הוצאתי את ההתקן
האם יתכן חשש להריון?
לפי מה שקראתי כאן הוצאת התקן לא מטמאת אבל הרב שלנו אמר שברור שצריך לפרוש
ושאלה נוספת התחלתי טיפול בגלולות הורמונליות וכן במשחה נגד יובש האם עלול להיוצר דימום ומה דינו.?

שלום רב,
אני ובעלי נשואים כחצי שנה, מנסים להיכנס להריון, אך אני חוששת שהביוץ יוצא לי על ימי ה 7 נקיים.
מה עליי לעשות?

האם מותר לקיים אישות במהלך הריון?

שלום. כשנה וחצי אחרי לידה, עם דיאמילה ברצף. הפסקתי הנקה לפני כחודשיים, ולפני כשבוע וחצי בגלל הכתמות הכפלתי מינון. הפסיק לגמרי לכמה ימים ושוב חזרו הכתמות. האם זה יכול להיות תקופת הסתגלות או שיש להניח שההכפלה לא עוזרת? תודה

שלום רב
אני 11 חודשים אחרי לידה , מניקה ומקבלת מחזור, אני עם התקן תוך רחמי לא הורמנלי, (NOVA T380). כעת לפני טיול ורוצה לדחות את המחזור, מה אפשר לקחת במצב הזה? האם יש בעיה לקחת פורמילט נור? או שיש משהו אחר? תודה רבה

שלום.
אני בת 42 ויש לנו 7 ילדים ב"ה.
אני עם טבעת נוברינג כאמצעי מניעה ואני רוצה לנסות דיאפרגמה כי מצורף אני מרגישה שזה פוגע לי בחשק. בעבר היה לי התקן לא הורמונלי ולאחר שנתיים עשה לי דימומים מוגברים ולכן לא מעדיפה את האופציה הזו. אשמח לדעת יתרונות ואם יש חסרונות. תודה

אני רוצה לשאול שאלה מהותית מקווה שאתם גם עונים על סוג שאלות כאלו ואשמח לקבל תשובה עמוקה, הן לחלק הנפשי הן לחלק הרוחני
בגיל 13 בערך מופיע היצר המיני וכידוע שעל פי התורה אסור לעשות איתו כלום עד החתונה וגם אז לא הכל מותר, אז מה בעצם התורה אומרת, תתאפק? ברור שכן! אבל זה עושק לי את החיים! ופה על פי רוב מתחיל מלא מלל בלתי מובן למה זה טוב לחיות בקדושה וכו' וכו' אני רוצה את המידע מה העומק הנפשי של קדושה, ואיך זה משתלב עם העומק הרוחני, כי אי אפשר להגיד לבן אדם עם מצוקה נפשית רגשית, שהוא מרגיש שיש כל מיני דברים שלוקחים לו, הסברים רוחניים אמיתיים ככל שיהיו, גם אם לבן אדם יש בבסיס יראת העונש, בסוף אי אפשר לחיות כל היום רק בשביל לא להיענש,
בכלל איך יכול להיות שיש כח כזה בנפש, שהוא בוודאי לא עוד איזה משהו גופני נטו, אלא משהו נפשי עמוק שאומרים לך לכבוש אותו, להרדים אותו, וכאן מגיעה השאלה הבסיסית מה שורש הכח הזה בנפש? לילדים אין אינטימיות עם עצמם ורק בגיל ההתבגרות זה מגיע בתוך הנפש וממילא זה מתפתח גם בגוף? או שזה משהו אחר
למה כשמישהו יש לו מצוקה רגשית הוא תמיד בורח למקומות הללו, למה דווקא לבעיות של קדושה מכל הסוגים, לאיזה חלק זה מתחבר לו? למה הוא לא בורח ללאכול ארטיקים? בוודאי שיש כאלו שבורחים לאכילה וכו' אבל הבריחות האמיתיות הרציניות והחזקות הם לשם, כך שחייב להיות שהעונג הזה הוא לא חיצוני לאדם אלא זה איזשהוא מקום בתוכו שיכול לספק לו משהו מעבר להנאה רגעית, אלא משהו מנחם, מקום שאדם מרגיש שם משהו מסוים, מה זה המשהו הזה, ואיך בחור יכול לספק את זה לעצמו, ומה קורה בחיי הנישואין, פתאום מוציאים מהקבר את הדבר הזה? או שזה המשך של משהו שכבר היה לפני הנישואין,
למה למרות שהאדם יודע שאין מזה כלום מעבר לכמה דקות של הנאה הוא מוכן לשרוף לעצמו את הנשמה, לסבול מצפון אשמה בושה דחיה ייאוש עצב,[שכחתי משהו?…] איך יוצאים מהמעגל המשוגע הזה? וזה ברור שעצם זה שכ"כ קשה לצאת מזה מוכיח שיש משהו אמיתי ותקין בתוך הנפש שמושך לשם, אז איך מפרידים אותו מכל השאר? איך נוצר כל השאר? איך מייצרים מסלול תקין בנפש לכח הזה? בעומק אפשר לשאול את זה ככה, מה תקין לגוי, ומה היהודי שונה ממנו, והתשובה על זה חייבת להיות משהו מעבר למידע רוחני אמיתי ככל שיהיה יש כאן משהו נפשי שאמור לשכנע אותי, מה זה המשהו הזה.
אדם שרק במצב מסוים נופל מצב טכני בעיקר ולא רגשי לדוגמא שיעמום, [בהנחה וזה לא מקושר לריקנות וחוסר ערך וכו'] מוקדם בבוקר, ברור שזה מעורר משהו רגשי אך האם כאן זה שייך נטו להתניות? ואיך מפרקים התניות?
למה פתאום קופץ לבן אדם דחף ל… מה קרה פתאום? ומה עושים בזמן כזה, הרי להסיח דעת זה לקבור משהו, אז איך מסיחים דעת נכון, איך באמת מסיחים דעת ולא רק מטשטשים את המחשבות והרגשות עם כל מיני דברים אחרים יפים ככל שיהיו ואולי אפילו רוחניים? איך לא להיכנס למקום ניסיון, אבל ממקום נכון של חיים, של עוצמה, הרי יראת ה' לחיים, בלי שכנוע עצמי… שלרוב לא ממש משכנע… איך להיות עם מוטיבציה ורצון, ולא ללכת נגד עצמי?
למה בעולם הישיבות החרדי פחות מדברים על זה? כי א"א לפתוח את זה לנושא, אז מה אנשים חושבים שאיך יתמודדו עם זה?? כמה אנשים יש שלומדים תורה ועם כל זה יש להם ניסיונות? הרי יש המון, כך שבראתי לו תורה תבלין חייב גם כן להיכנס לאיזה מקום נכון אצל הבן אדם, מהו המקום הזה? מהו המקום הלא נכון שאנחנו מנסים להכניס אותו לשם? ואין בדברי כמובן שום התרסה חלילה נגד גדולי הדורות, אך תורה היא וללמוד אני צריך,
ומסתעף מזה עוד שאלה האם הבושה הקיימת סביב הנושא הזה נוצרה אך ורק מהמצב הציבורי או שיש בזה משהו עמוק יותר? האם הבושה היא חלק מהכוח הבסיסי התקין שקיים בתוך הכח התקין של היצר הזה,
שילבתי בשאלתי חלקים נפשים ורוחניים אבקש בכל לשון של בקשה התייחסות עמוקה רצינית ומשכנעת…
מקצועית עד כמה שניתן, קשה להגדיר מה הכוונה עמוק, אך אני מקווה שאני מספיק מובן,
אשמח לקבל במקביל הרחבות על הנושאים האלו, לנשואים, למטפלים וכו' תודה

שלום הרב,
אשמח לדעת מה העמדה ההלכתית לגבי בדיקת ניםט.
ב"ה אני בהריון שלישי, בת 30, ההריונות הקודמים היו תקינים ועשיתי את הבדיקות השיגרתיות המומלצות.
האם כדאי לעשות בדיקת ניפט או שמומלץ לעשות אותה רק במידה ויש איזה שהוא סיכון?