שלום וברכה,
אשריכם ישראל. ראשית צר לי לשמוע על הריון שלא צלח ואני מאחל כי במהרה תפקדו בזרע של קיימא בבריאות ושמחה.
אני מבקש להחזיק עימכם שתי תנועות בנפש, האחת, שיודעת שיש תיקון והשניה שיודעת כי להתבונן בחמלה על כוונה נכונה וטובה ולהבין כי בסופו של דבר הכוונה היתה טובה ויתכן ובמצבים מסוימים כלל לא תחשב כהוצאת זרע לבטלה.
אומנם נכון הדבר כי אישות צריכה להיות עם פליטת זרע בחיבור מלא או בפתח לכל הפחות, ונכון כי עפר (וגם זה לא הכרחי) שתהא מניעה אחרי גרידא (לאחר הטהרה) אבל אם היתה קרבה ויצא ללא כוונת מכוון הרי שזה ודאי לא מוגדר כהוצאת זרע לבטלה, וגם הכונה כאן היתה לקרבה בינכם ולא חלילה לפעול באופן לא נכון.
ולכן, אשמה היא משהו הגורם לעומס ולסחיבה של דברים ולא אחת גם לנזק, ואילו התיקון הגדול הוא לדעת לשאול, לשמוח בקרבה שיש לכם ולהוסיף עוד טוב ושמחה בינכם ולא חלילה להגיע למצב בו חוששים או נמנעים מקרבה בכל רמה שהיא בעת שמותרים.
אם מרגישים כי מה שקרה מלווה ולא מרפה, טוב לקבל הכוונה והרגעה מקצועית ותורנית שתניח את הדעת.
ברכת שמים ובשורות טובות בעה
אודי רט
רב יועץ ופוסק מכון פועה