שלום רב והערכה רבה,
הוצע לביתי בחור שאביו נפטר מהמחלה הידועה.
האם יש לחשוש מנטיה גנטית או השפעה כלשהי על הבחור?
אשמח לשמוע איך נכון להתיחס להצעה מבחינת הרקע הזה..
כו"ט והצלחה רבה
שלום רב והערכה רבה,
הוצע לביתי בחור שאביו נפטר מהמחלה הידועה.
האם יש לחשוש מנטיה גנטית או השפעה כלשהי על הבחור?
אשמח לשמוע איך נכון להתיחס להצעה מבחינת הרקע הזה..
כו"ט והצלחה רבה
שלום וברכה,
ראשית ברכת שמים ובהצלחה רבה.
אין באמת אפשרות לתת מידע לאור הפרטים האמורים כאן, שכן, סרטן יכול להיות מסיבות רבות ומגוונות, יש דברים אכן הקשורים לעולם התורשה ומחלות משפחתיות (ואלו ככל הנראה מוערכים ב כ 5 עד 10 אחוז ) אבל מרבית המקרים אינם הקשורים בתורשה ובודאי לא באופן ישיר.
וגם כאשר יש אירועי תורשה, היכולת של הרפואה לתת היום מענה, לאבחן ולתת טיפול מצויינת.
אבל אבקש להציע מבט אחר.
התורה מצווה אותנו להיות עם לב רחום וחנון ליתום ואלמנה, לתת לו את המצע לפרוח ולגדול, להיות שותף בין החיים ולזכות להיות עימו בדרכו במרחבי העולם והחיים.
קשר זוגי צריך להיבנות על כנות ויושרה, ולא חלילה על הסתרה וחוסר יושר, וכפי שמצופה שאדם יספר אם יש משהו משמעותי שיכול להיות כחלק משיקול הדעת בבניית הקשר, יש לתת את האמון כי גם הצד השני אכן ישתף ויספר.
פסילה מראש בשל מחשבות או חששות, יש בה בכדי לבטא את הביטוי של חז"ל "לא שביק חי לכל בריה" כלומר, ככל הנראה בכל מקום נוכל למצוא משהו שיעורר חששות, אצל האחד זה מחלה תורשתית, השני אחרי אירוע במשפחה, השלישי התמודדות כזו או אחרת ועוד ועוד.
אומנם, ודאי מבקשים אנו לחסוך התמודדות כאשר הדבר סביר וניתן או לאפשר להיערך לכך, אבל כפי שנכתב צריך גם זהירות מהזהירות שלא תבוא לידי אי מתן האפשרות והסיכוי לאנשים לבנות ולבוא לידי ביטוי בכל קומתם והופעתם.
הדבר נכון ביתר שאת ורגישות כלפי יתום ויתומה, אם מידותיו טובות, ואלו הדברים החשובים באמת, סביר כי אם יש משהו יספר וישתף בעת הנכונה, ואת ההזדמנות עבורכם בראש ובראשונה ולא פחות עבורו (מתוך מקום אמיתי של זכות ולא של חסד הבאה ממקום גבוה כלפי מטה) לאפשר להקים בית.
אני מאחל כי הקבה יזמן את הקמת הבית בטוב ובחסד ויהא ביתם בית שלום ושלוה אחוה ורעות
בשורות טובות
אודי רט
רב יועץ ופוסק מכון פועה
שלום
אני שואלת בקשר לאמא שלי.
היום גילו לה דלקת בשתן והיא קיבלה אנטיביוטיקה והונחתה לשתות הרבה ולהימנע מלצום.
השאלה באמת אסור לה לצום עקב המצב הרפואי או שהיא חייבת לצום? ואם כן, אז האם היא צמה רגיל או יכולה לשתות לפי שיעורים כפי שהסביר לי הרב.
אשמח למענה בנושא.
תודה
שלום הרב.
אני בהריון בסיכון בעקבות 3 לידות מוקדמות בעבר.
כרגע אני בשבוע 28 מאושפזת בעקבות צירים מוקדמים וקיצור צוואר רחם.
רציתי לשאול מה עלי לעשות ביום כיפור?
שלום כב׳ הרב,
לאחר בדיקות דם ואולטרסאונד נמצא שנכנסתי לתקופת הפרהמנפאוזה. העניין מתבטא בין היתר בדימומים בין וסתות שגם ככה התקצרו לכל כ-24 יום. יוצא שעד שסיימתי 7 נקיים, מתחיל דימום בין וסתי (ברמה של הכתמות) ואז שוב מגיעה כבר וסת.
אני לא מעוניינת בשלב זה ליטול הורמונים.
האם הדימומים הבין וסתיים הנובעים משינויים הורמונליים ומהעדר ביוצים – גם מטמאים?
המצב נורא מתסכל.
רציתי לשאול האם ניתן לבצע הפחתת עוברים , כרגע שבוע 13 עם שלישייה, הרופאים המליצו על הפחתה
שלום רב,
ברצוני לעשות שאלת רב בנוגע להתנהלות בצום יום כיפור בשילוב עם הנקה.
פרטים על הלידה:
ילדתי לפני חודשיים.
לידה ראשונה, הלידה הייתה טבעית.
פרטים על הנקה:
התינוק אוכל רק חלב אם מגיל לידה.
אני שואבת בלעדית, שואבת כל שלוש שעות לתינוק. ברוך ה׳ החלב כרגע מספיק לו והוא עולה יפה במשקל.
לא היו בעיות באספקת החלב מאז הלידה.
פרטים כלליים על עצמי:
ברוך ה׳ אין בעיות רפואיות כלשהן, לפני ההריון הצומות בד״כ עברו בצורה די טובה והיום ביום רגיל אני מרגישה טוב (לא חלשה כמו שהרגשתי בשבועות הראשונים אחרי הלידה).
שמתי לב שכשאני לא שותה מספיק יוצא לי קצת פחות בכמויות החלב לכן מקפידה כל הזמן על שתייה.
הצלחתי לייצר סטוק של חלב שאוב במקפיא למקרים בהם החלב שאני שואבת לא יספיק לתינוק או שלא הספקתי לשאוב לו בזמן.
השאלה היא איך להתנהל בזמן הצום?
אני מתכוונת להתחיל את הצום כרגיל, אבל חוששת מאוד ממה שיקרה בעקבות צום ממושך.
אם אני מרגישה חולשה או מיעוט בכמויות החלב- האם ישנו היתר לאכול/לשתות בשיעורים?
השתדלתי לפרט כמה שיותר על מצבי, מקווה שאוכל לקבל כאן תשובה.
תודה.
שלום תודה רבה
אני בת 36 בשבוע 28 בהריון. סובלת כל ההריון מתחושת צמאון קשה. האם צריכה לצום?
שלום רב,
ילדתי לפני 3 חודשים בן מתוק. אני מניקה באופן מלא. רציתי לדעת מה עלי לעשות בצום יום כיפור. מדובר בילד רביעי ובעבר היו נסיבות בהן התירו לי לשתות בשיעורים. קשה לי מאוד בצומות ואני חוששת שלא יהיה לי מספיק חלב.
מה עלי לעשות?
שלום,
בכיפור הקרוב אכנס לשבוע 37 בע"ה, היריון ראשון. הרופא אמר שאין מניעה לצום, אבל שהצום עלול לגרום להתייבשות וצירים. האמת שאני מאוד חוששת לצום. בט' באב צמתי צום מלא, ובצאת הצום, דווקא אחרי שאכלתי ושתיתי הרגשתי פחות טוב.
כיצד לנהוג?
ושאלה נוספת – כיצד לנהוג במקרה של התפתחות צירים במהלך חג או מועד?
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?