שלום וברכה,
שנה טובה וגמר טוב ובעה תחל שנה וברכותיה.
מחילה על העיכוב במענה, הימים שקדמו ליום הכיפורים וחגי תשרי עמוסים מאוד, והשאלה נותרה ממתינה להתייחסות מפורטת כפי הראוי
אבקש להתייחס אל השאלה בכמה וכמה מישורים כאשר המענה למעשה מגיע משולב מכולם.
א. עצמאות, נפרדות והעולם הבא והעולם הזה שלך - אני מבקש לפתוח בנקודה הזו, והמיקוד הראשון הוא בעולמך ומקומך. בין אם ההתמודדות של בעלך מאתגרת או קלה, מורכבת או פשוטה, מתישה או נוחה - הרי שזכותך על עולמך, על גופך ועל עולם הזה והעולם הבא שלך, הם בסיסיים.
העמידה על מקומך אינה אינה רק באה מתוך ביטוי של עולם דתי והלכתי, אבל ודאי שגם רכיב זה משמעותי (אמר לו אביו אביו לחטוא - אינו שומע לו ואין מצוות כיבוד הורים במצב כזה, שכבוד שמים קודם לכבוד אביו ואימו), אלא גם מתוך עולם פשוט של זוגיות ו כבוד הדדי.
אישות והקרבה במובנה הרחב, צריכים להיות מקום של אהבה ונתינה, של חיבור ושל רגישות ועצמה, ואם הם באים באופן של לקיחה ותביעה, של דרישה ושל הכרח, הרי שהם יוצרים את הפעולה ההפוכה במהותה ממצוות האישות והקרבה, ופועלים את פעולתכם ההפוכה הן במובן התורני וההלכתי, הן במובן האנושי וכמובן הזוגי.
ולכן, עמידה על מקומך, בגבורה, בזכות, היא בסוף יצירת מקום בריא ואיתן להמשך העבודה הנצרכת, הן כאמור מזכותך הפשוטה כאשה (וכמובן הדבר הדדי גם כלפי הגבר אל מול אשתו) והן במובן התורני ויראת שמים שלך וחובתך כלפי מעלה.
ב. מי מנהל את מי - היצר את האדם או האדם את היצר או אין אסור מתי עצמו מבית האסורים.
הנקודה השניה נוגעת אל בעלך, כבר אמרו חז"ל כי "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", ואבקש לצאת מתוך המקום שאת מציינת כי הוא אברך ירא שמים, ואני מבקש לקבל כהנחת יסוד את רצונו לטוב ולהיטיב, את הרצון שלו להיות במקום מאוזן אל מול השמים ואל מול הארץ, ובלשון חז"ל לזכות למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
והאדם הראשון מול הוא צריך לקבל את הכלים ואת הכוח הוא עצמו וכמובן את - אשתו.
כבר אמרו חז"ל כי פעמים "ואין אסור מתיר עצמו מבית האסורים", והיצר עלול להיות מקום של קושי וכעין כלא, עד לכדי תחושה שאנשים יתארו שהם פועלים באופן שאינו רצוני וכאילו הם אנוסים לפעול במצבים מסויימים.
איני יודע מה הגורם למקום בו הוא נמצא, האם יש ברקע התמודדות יצרית שלא מווסתת משלבי הנעורים, האם יש ברקע התמודדות עם חוויה מינית לא מותאמת שהוא עבר ברקע או תפישה אחרת ביחס לתחומים אלה.
אבל אין ספק כי כיהודים מאמינים בתשובה, במובנה העמוק, אפשר וצריך ואפילו חובה לפעול ולתקן את המקומות האלה, להחזיר את מושג הבחירה ולתקן בשורש את המקומות האלה, הדבר כמובן יאפשר לו לחיות באופן שלם ורגוע יותר עם עצמו אבל לא פחות מכך ביחס אל הבית עצמו.
אפשר ללכת עימו אל מקום, כי אם הוא מבקש לחטוא או לא מוכן לנהל את יצרו ולקבל לכך כלים, שיתמודד בעצמו אבל אין לו כל זכות לפגוע באדם היקר לו מכל (וממילא חוזרים אל החלק הראשון בתשובתי שבין אם ההתמודדות קשה או מורכבת, בסיס ראשוני צריך להיות שלא לפגוע באחר ובודאי לא בקרוב אליו ביותר).
ג. הארכת הטהרה - פתרונות טכניים - אף שמצויין בשאלה כי ניסתם להאריך את הטהרה, ולעיתים אכן פתרונות טכניים יש בהם בכדי להקל את ההתמודדות ולעיתים אף נכון לעשות בהם שימוש, כדי לאפשר עבודה מיטבית ולהוריד אתגרים ומתח, אבל הפתרון הטכני לא יכול לבוא במקום עבודה מהותית ומשמעותית שתאפשר לצאת מהמיצר אל המרחב.
ואחזור אל פתיחת דברי ואל החתימה שלך והאמירה כי הוא לא ירצה להתקשר.
יש מגוון אנשי מקצוע שאפשר לפנות אליהם, כמי שעוסק גם בתחום הטיפולי ובעבודה עם אנשים, אוכל לומר כי כאשר אדם פונה לבקשת עזרה, חשוב וגדול ככל שיהיה, לא רק שאינך מסתכל עליו בעינים של קטנות על ההתמודדות שיש לו, אלא להיפך, מסתכלים עליו בעיניים של גדלות על הבחירה שלו לקבל עזרה, על הרצון שלו להתמודד, על הרצון שלו לתקן.
אני בטוח כי הוא מתייסר עוד יותר בתוך עצמו, ואין טוב מימים אלה שאחרי ימי התשובה למשוך אותם אל המקום המעשי של תיקון ועבודה יסודית ולא באופן של מלחמה פנימית אלא באופן של בירור וקבלת עזרה והעמקה וכלים.
ושוב אחזור אל הביטוי של חז"ל, אין אסור מתיר עצמו מבית האסורים, והעבודה גם אפשרית בעה.
אפשר ליצור עימי קשר למכון פועה אם תבחרו בכל אופן, אפשר לחפש כתובת מקצועית (ורצוי תורנית בהקשר זה שתוכל להבין גם את השפה ו את העומק הבאים גם מהאתגר הרוחני והתורני) ולצאת אל דרך שתוציא אל המרחב בעה.
מאחל כי תזכו כי תחל שנה וברכותיה, בפן האישי ובפן הזוגי ובכל היבטי ההתמודדות והמרחב.
גמר טוב ובשורות טובות
אודי רט
רב יועץ ופוסק מכון פועה
