שלום וברכה,

בשורות הבאות אנסה לפרט על התקנים הקיימים כיום.

התקן הוא אופציה מצויינת למניעה, הן מבחינה רפואית רמת המניעה שלו מוגדרת כטובה מאוד (כ 99 אחוז לערך), וגם הלכתית נמצא בראש מדרג אמצעי המניעה כאשר זו נכונה.

ככל אמצעי מניעה, צריך לשקול יתרונות מול חסרונות, רווח מול הפסד, טרם הומצא אמצעי המניעה המושלם העונה על כל הפרמטרים (נוחות מוחלטת, הגנה מלאה, בטחון במניעה, תקינות הלכתית ועוד), ויש לשקלל בכל מקרה לגופו לפי משך המניעה האמורה, תדירות הווסתות ומשכם, ועוד מכלול שיקולים אותם יש לבחון.

בעיקרון, התקן רגיל ניתן לבצע אצל כל רופא בקופה, ואין הוא מצריך (למעט במצבים מורכבים) מיומנות חריגה או מיוחדת.

ניתן לחלק לארבעה את סוגי ההתקנים הקיימים היום בשוק, לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, ואנסה לפרט בתמצית רבה.

א התקן רגיל - בנוי בצורת האות T, כמה וכמה סוגים בשוק (נובה טי החדש, פלקסיטי, מונה ליזה ועוד)

יתרונו - כל רופא מתקין, זמין וזול.

חסרונו - עלול לגרום להארכת משך הדימום הווסתי (עפ"ר ביום או יומיים), עלול לגרום לעיתים לכתמים בין ווסתים.

ב. התקן הורמונלי - כיום משווקים שלושה סוגים, מירנה, ג'נס וקיילין (חדש) , בנוי כמו הרגיל ומכיל גם פרוגסטרון (חמש או שלוש שנים). הלכתית אין בו כל בעיה כמו בכל ההתקנים, מעשית, חסרונו הגדול כי במקרים רבים (אנחנו מעריכים כי זה יכול להיות לכ 50 אחוז מהנשים) יש תקופת הסתגלות לא קצרה, שיכולה להגיע עד לכחצי שנה. חוויה מאוד לא נעימה. אדגיש כי הלכתית אין כל מניעה לעשות בו שימוש.

אין כל חשש לפגיעה בפיריון (ככל הידוע לי), ואין כל בסיס לחשש, זה גורם כמו כל הפרוגסטטיבים לרידוד רירית הרחם וממילא למצב בו אין ווסת כמעט בכלל או ווסת קלה מאוד, ונע בפועל באופן שונה בין אישה לאשה.

כיום אנחנו קלים יותר לאור הניסיון בהמלצה על מירנה, ובהחלט יש מצבים שזה פתרון טוב ונכון עם הכוונה נכונה הן הלכתית והן רפואית ושתפ מול הרופא, וזה אכן שינוי במגמה לאור שיחות רבות ומאמץ לדייק את הפתרון הנכון עבור הנשים והזוגות.

ג. התקן בלרין - כדורי  - IUB - בנוי באופן מתעגל ברחם, ללא פינות, אמור היה להיות בשורה גדולה ביחס לכתמים בין ווסתיים, בפועל לצערנו זה ככל הנראה לא כך, יותר יקר מאחרים, יש פריסה רחבה של רופאים מתקינים כיום. פעם כתבתי כי  יש היגיון רב לנסות, היום אני הרבה יותר מסתייג.

ד. התקן גנפיקס – ננעץ בתקרת הרחם - יתרונו - ככל הנראה במבט רחב יש פחות כתמים בין ווסתים בשל מבנהו, יכול להיות הארכת משך הדימום. חסרונו הגדול הוא במחירו ומיעוט רופאים מתקין אותו. רופא לא מיומן יכול לגרום לפרפורציה ולכן רופאים שאינם מכירים אותו מאוד לא אוהבים אותו, במכון פועה יש רשימת רופאים המתעדכנת המתקינים זאת לפי איזורים שונים בארץ.

הכנסת התקן ברוב המקרים לא תטמא, אבל צריך בפועל לראות כל מקרה לגופו.

ולכן בטרם הכנסת התקן יש לברר:

• האם ההפרשות מהרחם היו נקיות לפני הפעולה


• מה קוטר השרוול בו נעשה שמוש בעת הכנסת ההתקן


• האם נעשה שימוש בקוגלצאנג (צבת התופשת את צוואר הרחם בעת הפעולה,שימוש בה תלוי במבנה האנטומי, בצרכי הרופא בעת הפעולה).


• כמות ומשך הדימום לאחר הפעולה.

דימום בעת תקופה שההתקן בפנים, לגבי כל ההתקנים, משתדלים לדון בדיני כתמים, אבל אם נראה כדימום ממשי או בבדיקה מצריך בירור.

דברינו כאן כהרחבה ולא כאמירה סופית ויש כמובן להתעדכן כל העת במידע הקיים והמצטבר ואלו אכן דינמיים ואנחנו משתדלים לעדכן את ההנחיות ואת ההמלצה כל העת.

כאשר יש קשיים בטהרה עם התקן, יש לקבל הכוונה ביחס לכמות הבדיקות, דיני כתמים ובחלק מהמקרים חשיבה רחבה על המשך השימוש בהתקן.

אף שפרטנו, קצרתי...

בשורות טובות

אודי רט

רב משיב מכון פועה