האתר הוא לע"נ הורינו היקרים חיים וזהבה בלומרט ז"ל ושלום אברדם ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

צניעות בימי חג הסוכות – בין שינה בסוכה לשינה בבית

לכבוד הרב שליט"א
בכל חג סוכות מתעוררת אצלי שאלת היחס בין מצות השינה בסוכה, הצניעות וכבוד האדם.
במשנה ברורה נאמר שבליל עונה פטורים ממצות שינה בסוכה.
אם האדם גר עם אשתו לבד בבית – אין כל בעיה.
אך כאשר ישנם ילדים נוספים בבית, ומצופה מהאבא לקיים את מצות שינה בסוכה ולשמש דוגמא, העובדה שהאבא לא ישן לילה בסוכה – בולטת לעין.
ילדים גדולים שבקיאים בהלכה גם יודעים את ההסבר ההלכתי, ונגרמת מבוכה.
לפעמים מצליחים לעמעם את הדברים ולפעמים לא.
האם לא היה עדיף שתהיה הוראה שבאופן גורף, 2-3 לילות איש נשוי ישן עם אשתו, בלי קשר לשאלה אם מותרים או אסורים, וחיוב עונה?
הדבר גם יוסיף לצניעות, וגם יוסיף לכבוד בין איש לאשתו – שהוא ישן בבית חלק מהלילות גם בלי קשר למצות עונה.

תודה רבה מראש על התשובה.

תשובת הרב אודי רט

רב משיב במכון פוע"ה

שלום וברכה,


שאלתך נכונה ויחד עם זאת התשובה מורכבת יותר ולרגע אעבור לאמירה רחבה יותר ביום יום.


יש זוגות, שעבורם כניסה לחדר ונעילתו לטובת קרבה בין בני הזוג, גורמת לתחושה כאילו תלו שלט על הדלת ויצרו פומביות לדבר, וממילא הדבר יוצר קושי.


ואם אכן, החדר של ההורים הוא כזה, שאין בו פרטיות קבועה להורים, ללא תלות או קשר לזמן הטהרה או לזמן אישות, הרי שנעילה, עלולה ליצור באופן ישיר קישור, שבראש ובראשונה עשוי לגרום להורים לאי נוחות ואי שקט.


אבל, אם ההורים יודעים לייצר באופן קבוע (או שלא באופן המכוון רק לדבר אחד) כי דלת חדר ההורים נעולה, ללא תלות במעשה בפנים, והילדים יודעים כי זהו מרחב מקודש ושמור להורים, ולעיתים יכנסו ויראו מיטות נפרדות, ולעיתים יכנסו יראו מיטות מחוברות, ידעו לכבד את הפרטיות החשובה, ילמדו מכך לעולמם הזוגי בעתיד, אבל מעבר להכל, יאפשר להורים שלא יהיה בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע", כלומר, בכל פעם שבאים לייצר קרבה, נועלים - ואז יש אולי אי נוחות או מבוכה, או קושי.


זה גם מעבר לכך שיש סוגי קרבה שונים שיכולים ונכונים שיהיו בין בני הזוג, ואלו מצריכים גם את המרחב והפרטיות.


ומכאן אעבור אל הסוכה.


יש כאן צורך לאזן בין ערכים, והערכים אינם רק אישות ומצוות עונה אלא גם ערכי הזוגיות ולמעשה ניתן לומר הרחבה של מצוות עונה במהותה.


לקבוע כלל כי יומיים בשבוע לא ישנים, אז באיזה יומיים תבחר? והאם אלו לא יסומנו? וגם כידוע אמירה גורפת וודאי לא תתקבל (אאכ נאמר קטגורית גברים נשואים לא ישנים בסוכה).


וממילא הפתרון יהיה נעוץ ביצירתיות, במרחב וברוחב של ההתנהלות, ואז שני דברים יוכלו לקרות.


יתרחש מרחב זוגי עבור הזוגי שאינו רק לאישות - ועבורם לא יהיה כאן כמעין שלט על ראשם או דלת חדרם, 'שקט - כאן מתייחדים', והרוגע הנפשי עבורם - יהיה פשוט יותר.


ועבור מי מבני הבית, יתכנו סיבות שונות ורחבות, לזמן זוגי בין אם מותרים ובין אם אסורים.


ובשולי הדברים הערה נוספת, ילד באופן טבעי ובריא, לא מתרגם יחסי אישות אצל הוריו, זהו מעין מחסום או 'וילון' בריא, שיש בו היבט של צניעות שהילד אינו מתרגם היבטים אלה כפי שיכול היה לתרגם כלפי אחרים, ולכן, במקרים רבים, החשש לכך הוא בעיקר אצל ההורים ולא אצל הילדים עצמם (וראה את הבריאות הגדולה שיש אצל בנות שהלכו עם עימם לדוגמא למקווה והדבר היה מתקבל כמסורה פשוטה שהנכיחה טהרת המשפחה לדורי דורות).


האם עצם התשובה מרחיבה את השאלה ההלכתית ביחס לאיזון בין חובת שינה בסוכה בין שינה בבית, בין מצוות עונה במובנה הצר לבין מצוות עונה במובנה הרחב - כן. אבל כמדומני שהיא מכוונת לאמיתה של תורה, מבלי להגדיר צער וסבל, אלא להגדיר את שמחת הבית והחג באופן המלא והשלם.


מועדים לשמחה ופתקא טבא


אודי רט


רב יועץ ופוסק מכון פועה


יש לכם שאלה?