האתר הוא לע"נ הורינו היקרים חיים וזהבה בלומרט ז"ל ושלום אברדם ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

חוסר רצון לקיים יחסים

שלום וברכה.
אנחנו זוג שנשואים 20 שנה.
מאז ומתמיד הייתה מורכבות בקיום היחסים, אינני זוכרת שהגעתי פעם לריגוש עד הסוף , להתפרקות/ אורגזמה.
כן היו פעמים שהרגשתי עוררות חזקה ורצון לקרבה,
אבל חלק גדול מהפעמים הרגשתי שאני עושה את זה בשבילו. אני הייתי מעוניינת בקרבה פיזית אבל לא ברמה של יחסים, אבל בזיכרון שלי זה לא היה אפשרי כמעט להתקרב פיזית בליטוף , נשיקה ולא להמשיך הלאה.
אם הייתי אומרת "לא" , כי הרגשתי שזה לא מתאים לי לקיים יחסים (למרות רצוני בקרבה) אז הוא היה מסובב את הגב לצד השני והולך לישון.
ככה שנים זו החוויה שלי שנבנתה – שאני צריכה לספק את הגוף שלי, וההנאה שלי והלב שלי לא מספיק חשובים לו.
הייתי מסיימת בבכי פעמים רבות כשהוא פשוט נרדם.
ולא זכור לי כמעט אף פעם שהוא שאל אותי – מה שלומי? מה יכול לעשות לי טוב? או לפני – האם בטוח שאני רוצה וכד'?

אני צריכה לציין שהאיש שלי הוא בן תורה, אוהב אותי ודואג לי , אכפת לו ממני בהרבה מרחבים אחרים. לא איש אדיש או חסר לב, אבל בתחום הזה לא עובד ביננו.

כיוון שהדיבור בתחום הזה, ובכלל בנושאים מורכבים לא קל לי, אני פונה אליו לעיתים בכתב.
מנסה לשתף, לבקש.
אך שיתוף בכתב לא נראה לו נכון ולא נח לו, והוא לא מתייחס כלל. לא בעל פה ולא בכתב, מה שמגביר את הפגיעות שלי.
בשנה וחצי האחרונה אני עוברת יותר תהליכים עם עצמי, בלימודי ימימה, בטיפול גוף-נפש, ואחרי הלידה האחרונה לפני 4 חודשים לקחתי צעד חזק אחורה.
החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ככה "לתת את גופי" תוך פגיעה בי.
ולא חזרנו מהבחירה שלי לקיום יחסים (היינו פעם אחת ש"ניסיתי" אך הצטערתי על כך כבר תוך כדי).
אך שוב – ההסברים בכתב שלי נותרו חסרי מענה.
כאשר פניתי אליו בעל פה, הוא אמר שהוא מרגיש שאני עושה לו אולטימטום, שאם הוא לא בא לטיפול או שאנחנו יחד מנסים דרך קריאה בספר שיכול לעזור (אהבה למעשה של דנה כהן) אז אני לא מקיימת יחסים, ולא מתאים לו אולטימטום.,

שוב הרגשתי חוסר הבנה ,ריחוק וניתוק ממה שעובר לי בלב.
אני אוהבת אותו, ורוצה בקרבתו, אבל רוצה להיות חלק פעיל, שותף, נהנה ורוצה במעשה הייחוד.

עייפתי מאד מהעניין.
בנוסף אני גם בנטייה לדכדוך שלא מוסיף לעניין, וגם בתחום הזה, אני לא מרגישה שהוא מתעניין ואכפתי. רואה אותי עצובה, בוכה ולא מתעניין.
הוא מטפל בבית ובילדים, יעבוד, ויהיה שותף טכני במה שצריך , יתן לי לישון ללא נטירה. זה באמת לא ברור מאליו ואני מודה לו על זה מאד, ואף אומרת לו את זה.
אבל הלב שלי נשאר בודד.
ולהיות מחוברת פיזית ומנותקת רגשית לא נכון לי.

אני יודעת שהעניין הוא עמוק ולא לתשובה פשוטה ככה במכתב,
אבל אולי זה יעזור לי למצוא כיוון.
יש אינסוף מטפלים ושיטות, וקשה לי מאד שהכל אני צריכה להוביל. למשוך ולעשות. לבחור, לקבוע, להזכיר.

מתפללת שתהיו עבורנו שליחים טובים.

תשובת הרב אודי רט

רב משיב במכון פוע"ה

שלום וברכה,


אני קורא בכאב את הדברים, ואכן, מענה בכתב, גם אם אאריך וגם אם אצליח לגעת בנקודות המהות, לא יוכל להוביל תהליך ולפתור את הדברים בכמעשה קסם.


ניכר כי יש כאב גדול מאוד אצלך, ורצון לשינוי, וגם את מחוללת תהליכים בשנים האחרונות ומודעת, וגם המציאות כעת, יש בה לחולל את השינוי בכך, שאינך ממשיכה במה שהיה.


גם אצלו, הדבר מחולל שינוי, שכן מדבריך שהוא מרגיש שיש אולטימטום, כלומר, תחושה של דחיקה לפינה, מלמדת כי גם הוא חש שיש כאן כעת קושי ובעיה עימה צריך להתמודד.


מה הדרך לקיים שיח, איני יודע לומר מבחוץ, ונראה כי צריך למצוא את הדרך ראשית להכיר שיש כאב, ככל הנראה הדדי, ואולי הוא צריך להיות הבירור הפנימי בשלב ראשון, להכיר בזה שיש כאן קושי וכאב ומה שהיה לא נמשך באופן שבו היה, לא ממקום לעומתי, לא ממקום חלילה של דווקאות, אלא ממקום שמבטא את הקושי ואת הכאב, אבל מבקש גם לחולל שינוי ולהיות במקום בו הדבר אפשרי.


 


בתוך הדברים עצמם, יש אכן נושאים שצריך לדבר עליהם בעומק, כמו אומנות הסירוב וההסכמה, היכולת לסרב אבל במקביל גם לחבק ולקבל את הסירוב ולא לייצר התנתקות מלאה.


מושגי מגע עמוקים יותר מאשר מיניות מלאה או חוסר קרבה כלל, מושג שאני משתמש בו בחדר הטיפולים וגם בהרצאות הדרכה והעמקה מול קהלים שונים, הוא מושג מגע חם, מגע שיש בו קרבה ואינטימיות, שמור ומיוחד לבני הזוג, מייצר קרבה אבל לא בהכרח מוביל לקרבה מינית מלאה, יש פעמים ונשים צריכות ללמוד זאת ולאפשר זאת, יש פעמים וגברים צריכים ללמוד זאת ולאפשר זאת, ללמוד לנתב את הכוחות הפיזיים והנפשיים, את היכולת להיות בקרבה ולדעת לעצור בשלב בו העוררות הופכת להיות מלאה.


זה מצריך לעיתים עבודה פנימית, זה מצריך עבודה זוגית, זה מצריך שיח וגם מרחב תנועה ושינוי ודינמיות וגם מרחב טעות לאפשר לנוע בתוכו.


 


אבקש לגעת בעוד נקודה מהותית שנראית שעולה מתוך הדברים.


בצד מודעות ועבודה שלך על מה מתאים לך ומה לא מתאים לך, מה היה בעבר ואיך היה, מה המקום בו היית והאם את שלמה איתו או נכון היה להיות בו, עלול להיות מצב בו, אנחנו הופכים את כל אשר אירע לפסול ושחור, ובוחנים את המקום שהיית בו ואת הבחירות להיות בעיניים של היום.


זה מציאות שעלולה להשחיר את עצמך בעיני עצמך, ולא פחות מזה את בעלך בעינך וגם לייצר חייץ גדול מאוד בינכם.


אין זה אומר כי כל מה שהיה, היה נכון ותקין, או שלא יכל להיות אחרת, אבל, יש שלבים שונים החיים של אנשים, וגם ראיית הבחירה שהיתה, על רווחיה וגם הפסדיה, להבין את הבחירה ואת הטוב שהיה בה ומה הוביל לבחירה בנקודת זמן זו, וכיצד רוצים לבחור אחרת כעת.


הכרה בנקודה זו תוכל להוביל למקום מאוזן ובריא יותר כעת, לא תצבע בצבעים חדים ושחורים את אשר אירע, אבל לא פחות מכך, לא תכניס את המרחב למגננה ולמקום בו יש גם קושי גדול יותר לשנות.


אם המרחב הוא מרחב של גדילה, של הכרה במקום, של הכרה במקום של הזולת, ובקשה לייצר מרחב חדש וטוב עבורכם, לא רק כי מה שהיה, היה לא טוב, אלא כי רוצים לגדול ולהעמיק, זה מאפשר הזמנה והצטרפות.


 


כאמור בפתח דברי, צריך לראות כיצד סוללים את הדרך להכרה בקושי ההדדי הקיים, כיצד יוצרים שיח, כיצד רואים את המקום הטוב שידעת וציינת בקשר הזוגי שלכם, במקום של בעלך, ומתוך כך מבקשים להעמיק ולהוסיף עוד קומה בקשר, במקום האישי של כל אחד ובמקום הזוגי שלכם יחד ובגדילה של הבית בכלל.


את אכן צודקת שיש הרבה שיטות טיפול, ולא תמיד נדע מראש מה הדרך הנכונה, ולעיתים הליכה בדרך שלא מותאמת לנו, לא רק שלא תועיל אלא עלולה לעיתים גם להזיק, אבל יותר מכך, היא עלולה לייצר מעין יאוש וחוסר רצון לנסות עוד.


אבל החלופה היא עוד פחות טובה, המנעות לא תקבע את המצב ותעצור תהליכים, אלא אלו קורים והשינוי קורה, ולא בטוח שהוא קורה בכיוון החיובי והטוב.


ולכן, צריך לנסות, להתפלל שיהיה טוב, להתפלל שתמצאו את השליח או השליחה הנכונים לעבודה עימכם עם הכלים הנכונים, שיהא לכם את פתיחת הלב והמוכנות לעבודה בעת הזו, ומעל הכל, שתהיה ברכה וסיעתא דשמיא בחיבור בינכם לבין הכתובת הטיפולית, וזה בהחלט בעה אפשרי.


 


מוזמנים ליצור עימי קשר, אפשר לתאם פגישה ראשונה דרך מכון פוע"ה, ומתוך כך לראות כיצד לסלול את הדרך הלאה באופן שייטיב עם שניכם ויאפשר לצעוד ולהתקדם יחדיו.


בשורות טובות


אודי רט


רב יועץ ופוסק מכון פועה


 


יש לכם שאלה?

דילוג לתוכן