בס"ד
שלום וברכה מהי ההדרכה הנכונה לאיש ואישה בשנת החתונה הראשונה שלהם מבחינת בדיקות דם , גנטיות , נוגדנים וכו וכו ולמי כמו כן נשמח לטיפים להשתדלות לכניסה להריון בעז"ה.
נשמח לפירוט והרחבה מה מוטל עלינו ועל מי בכל הבדיקות שלפני וטיפים כהכנה לכך.
תודה רבה תבורכו מפי עליון!

אחרי גדולים ראיתי דם (ממש מעט פחות מגריס) על מכסה האסלה ( מבפנים). אציין שיש לי בעיה של דימום מטחורים מדי פעם והאסלה בשימוש של עוד מישהו. ( אני גם באל וסת…
מה הדין?

האם בזמן השימוש ב״פרימלוט נור״ לדחיית מחזור , מותר השימוש ב״נובה רינג״ למניעת הריון ? (מבחינת הכתמות וכו – אני כלה לפני מקווה )

אני משתמשת בנובה רינג למניעה ובויפאקס 150 לדיכאון, האם הנל יכולות לדכא חשק, כי אני חשה כבויה מזה זמן

רציתי לשאול האם אפשר לדחות את הטבילה
ליל טבילה יוצא בשבת וההורים מזמינים אןתנו לשבת
אין אפשרות ללכת שם לטבול
האם אפשר לדחות?

שלום הרב, מתבצעת אצלינו בישיבה בדיקת דור מישרים, רציתי לדעת מהי חשיבות הבדיקה? האם זה השתדלות שצריך לעשות או כבר משהו מעבר לזה?

שלום,

הותקן לאשתי התקן "מירנה". ידוע שאיתו יכולים להופיע דימומים לא צפויים למשך מס' חודשים.
כיצד יש להתייחס ולהתנהג עם אותם דימומים? האם כל פעם שמופיע דימום אנחנו נאסרים?
ושאלה נוספת, אשתי מאובחנת בסכיזופרניה. האם יש השפעה של ההורמונים בהתקן זה על מצבה הנפשי? ההתקן הוכנס לפני חודש וכעת יש ירידה חדה במצב הרוח ובמוטיבציה.
תודה רבה

שלום לרב,
בעבר בעקבות ניתוח באיזור המפשעה גילחו לי את האיזור וכעת יש שם יותר צמיחה שמפריע לי ולאישתי. האם ניתן לקבל היתר הלכתי להסיר את השיער באיזור?
ואם יש היתר האם יש הבדל אם זה במספרים/סכין/מכונה ?
תודה מראש

שלום הרב,
אנחנו זוג בגילאי 29-30 ונשואים ב"ה ובשמחה 4 שנים. במהלך השנים האלו נכנסו לטיפולי ivf כשברקע שחלות פוליציסטיות. עד כה לצערנו ללא ילד.
אני מתוסכלת ומרגישה ייאוש ותחושה שאני לא מבינה מה קורה ומה עוד אפשר לעשות. אני לא רוצה לתלות את ההצלחה רק בטיפול אלא לכוון ולהיות באמונה וחיבור לקב"ה. עם זאת, אני מתקשה מאוד להתפלל על הנושא ומרגישה אדישות בתפילות למרות שזה סותר את המצב (עשינו מלא סגולות והיו לי בעבר תפילות יותר משמעותיות).
אני תוהה האם זה כדאי להיות ככה כדי לא להיות בתחושה של צער או שעדיף להתחבר רגשית ולהתפלל.
מרגישה שאין לי הכוונה רוחנית בנושא.
אשמח לעצה.
תודה הרב.

שלום,
אני ובעלי מנסים תקופה ארוכה להכנס להריון, נכנסתי להריון לפני מס חודשים והייתה הפלה ספונטנית בשבוע 7
לקחנו את זה מאוד קשה, מאז מנסים להכנס להריון וכל חודש שיש מחזור אני בוכה וקשה לי ממש
אני עושה מעקב ביוץ ויוצא שאני מבייצת כבר ביום ה11,
אני טובלת בדרך כלל ביום ה14 וכנראה מפספסת את הביוץ
האם יש אפשרות לקבל כתר לטבול ביום ה11
אני מתוסכלת כבר

אנחנו מתחתנים עוד 3 שבועות והמחזור שלי עוד שבוע במידה ולא יאחר או יקדים.
הרבנית שעשינו אצלה הציעה לי את הכדור פרימולוט נור.
האם כדאי לקחת את הכדור או יש דברים אחרים?
כמו לשתות/לאכול לימון

כדי לקבל מרשם לכדור מניעת וסת לפני חתונה או לרכוש איך מקבלים

לום לכבוד הרב,
אני ואשתי מקפידים על שמירת נידה כהלכתה, אך אני מוצא את עצמי נאבק מאוד ביצר הרע דווקא ביום-יומיים שלפני שאשתי טובלת.
אני מבין שזה יצר הרע שפועל בצורה חזקה יותר בתקופה הזאת, ואני באמת רוצה להתחזק ולשמור על קדושת הימים הללו.
מהן הדרכים המומלצות לפי ההלכה והעצות הרוחניות להתגבר על הקושי הזה? כיצד אוכל להתחזק ולפעול נכון גם ברגעי משבר?
זה חוזר כמעט כל חודש אני מרגיש צבוע ובושה לבקש סליחה מהקדוש ברוך הוא, כאילו צחוק למרות שאני נאבק ומצליח יום ואז למחורת נכנע מה יש עוד
האם יש שיטה או מקום להיתר ולהקלה נגיד לטבול לפני סיום 7 ימים נקיים

תודה רבה על ההכוונה והעזרה!

שלום,
אנחנו לאחר תקופה של מעל חודש שאסורים בעקבות שיבוש של נטילת מניעה עכשיו הקשר ביננו לא טוב ואני רוצה לשאול האם הלכתית מותר לי לאחר שבעה נקיים לא ללכת לטבול

שלום הרב,

אשתי ילדה ב"ה לפני שנה ו-10 חודשים. זה כבר בערך שנה שיש לה וסת בזמנים סדירים ועדיין מניקה.
אנחנו לא משתמשים באמצעי מניעה כלשהם כי אנחנו מעוניינים בעז"ה בהריון נוסף (מנסים כבר יותר מחצי שנה). אנחנו שנינו בני 40.

האם המצב הנ"ל (הנקה אבל כן וסת) מונע אולי כניסה להריון?
איזו השתדלות מעשית סבירה מומלץ לעשות כדי לזכות בעז"ה בהריון נוסף?
יש לנו ב"ה 4 ילדים (2 בנים ו-2 בנות).

תודה רבה מראש.

שלום הרב,
אני צריכה לטבול בליל שבת בעזרת ה׳ ותכננו להיות השבת הזאת אצל ההורים של בעלי כי עוד לא עשינו שבת אצלם (מכיוון שהתחתנו לפני 3 שבועות)
ההורים שלו מאד מצפים שנבוא לשבת וגם לבעלי מאד חשוב להיות איתם ולשמח אותם.
האם במקרה כזה כשיש הסכמה בין שנינו ניתן לדחות את הטבילה למוצאי שבת?

הי נטלתי את הכדורים של הפרימולוט נור יום אחרי שסיימתי את המחזור .אני מתחתנת חודש הבא והבנתי שלקחתי את הכדורים מוקדם מידי. הווסת הבאה שלי צפויה להתחיל שבוע הבא ככה שזה יוצא סה״כ חודש וחצי שאני אמורה לקחת . מההתחלה החישוב שלי היה מוטעה. מה עלי לעשות האם זה יזיק לי להריונות? לביוץ? או שאפילו עלול לעשות לי דימומים קשים? הורמונים קיצוניים? אשמח לתשובה מפורטת תודה❤️

אישתי לא מוכנה לקחת אמצעי מניעה כמו כדורים הורמונליים ולא מוכנה התקן
בעבר היא טענה שזה עושה לה בחילות, עכשיו היא חוששת מכדורים הורמונליים
יש לציין שהיא בת 30 ויש לה AMH נראה לי נמוך ( מספר ביציות נמוך לגילה) דבר שהוביל למספר סבבי IVF לשימור עוברים
מה ניתן לעשות?

היי, אני שוקלת אם לרכוש מוצר ששמו ליידי קומפ/קאמפ (חברה גרמנית, מתחרה של דייזי) אם מותאם לנשים דתיות?
תודה

בת 41 נשואה פלוס 2 בנים 5 ו7 בשנה וחצי האחרונות 2 הפלות.
האם לנסות שוב או שכנראה לא צריך להיות עוד הריון?

שלום וברכה,
אני בת 39, יש לי 6 ילדים ב"ה וצריכה להשתמש באמצעי מניעה. אני לוקחת סרזט רצוף כבר למשך 5 וחצי שנים מכיוון שכל הרופאים שהתייעצתי איתם אמרו לי שאם אני מצליחה להשתמש בזה וזה לא גורם לי לבעיות, אז עדיף שאמשיך עם זה ולא לעבור לאמצעי מניעה אחר, זה מבחינה רפואית (שגם על זה אני תמיד תוהה, כי זה בכל אופן הורמון). המשמעות של זה שאני לוקחת סרזט היא שאני לא מקבלת מחזור כל התקופה הזאת. השאלה שלי האם יש בעיה הלכתית במציאות הזאת של להיות מסולקת דמים תקופה כזאת ארוכה? (שוב, מעבר לעובדה שזה לקחת הורמונים לתקופה ארוכה, אפילו שהרופאים לא מודאגים מזה)

שלום ברצוני לשאול האם מותר הלכתית להביא לעולם ילד מזרע של חלל צה״ל רווק שנהרג ללא ילדים

שלום רב,

אנחנו זוג לקראת גיל 30. יש לנו, תודה לה׳, ילדים מופלאים ומשמחי לב. שנתיים לאחר הלידה השלישית ומתחילים לחשוב על ההריון הבא, אבל מרגישים שזה כמעט עוול להביא ילד לעולם בתוך המציאות הקשה כל כך שאנו חיים בה.
אנחנו רוצים בע״ה להקים משפחה גדולה ומבינים שהלחימה (אנו בדיוק בהפוגה בין סבבי מילואים) ולהבדיל – הקרבנות לא הלכו לשווא, אלא כדי שנמשיך ונוסיף חיים פה בעולם.
אבל איך אפשר להתחזק כשאנו מרגישים שהכל כל כך רעוע?

אני רווקה בת 24 ואין לי מושג על יחסי אישות ומה שבניהם
אני מרגישה שהדרכה קצרה לפני החתונה לא תעזור אלא רק תלחיץ ולכן אני רוצה לדעת מעכשיו על הנושא כדי שאצליח לעכל ולעבד אותו ואגיע מוכנה לחתונה.
אשמח שתעזרו לי בענין.
תודה

אני בת 37, יש לנו ב"ה 3 ילדים מתוקים (הקטן כבר בן 5 והגדולה 12) אני מאוד רוצה עוד ילד והגיל שלי לא לטובתי.. בעלי לא מוכן לשמוע על זה! אני כרגע הפסקתי למנוע גם כי ההורמונים לא עושים לי טוב. בעלי מודע לכך ולא מוכן להתקרב אלי ללא מניעה. אני לא יודעת מה לעשות! אודה לעצת הרבנים החשובים כיצד עלי לנהוג

שלום, בעלי נמצא בלבנון והוא לא אמור להגיע בליל הטבילה שלי. האם עדיין עליי לשמור את הטבילה בצניעות או שאני יכולה לבקש עזרה בשמירה על הילדים מאמא/אחות/שכנה בלי

שלום הרב! בעלי חזר ממילואים לחופשה קצרה עד רביעי בבוקר. אנחנו רוצים לקיים חיי אישות, אבל אין לנו אפשרות לקיים היום בשל מפגש משפחתי. אם נקיים בשלישי הוא לא יוכל להתפלל במניין ברביעי (כי יצטרך לצאת מאוד מוקדם מהיישוב בו אנחנו גרים, ואם לא נקיים נישן אצל ההורים שלי שגרים קרוב יותר למקום בו הוא משרת ויתפלל במניין). שאלתנו היא האם במקרה כזה מותר לו לוותר על תפילה במניין, כדי שנוכל לקיים חיי אישות? זה לא ליל טבילה אלא רצון שלנו להיות ביחד אחרי מילואים
תודה רבה!

בעלי ישן עם הילדים בסוכה. מכיוון שיש לנו גם שני בחורי ישיבה ואולפניסטית שישנים איתו הוא טוען שאם נישן יחד בחדר הורים לצורך יחסי אישות – הם ירגישו וזה לא צנוע. הוא הציע שרק כאשר הם ירדמו – הוא יתגנב לחדר הורים. יש בזה כמה בעיות: הילדים חוזרים מאוחר משמחות של בית השואבה וזה יוצא נורא מאוחר. כל הסיטואציה של ההסתרה , חוסר הוודאות וההתגנבות גורמת מתח וזה מקשה לבא ככה ליחסי אישות נורמליים. באחד הימים קראתי לו לבא בשעה אחת בלילה – אבל באותו לילה זה לא התאים לו. בסוף בלילה אחר – אחרי שהוא ראה שאני מצטערת – הצלחנו לקיים יחסי אישות לפני שהילדים הגיעו הביתה. באופן כללי המצב מעיק עלי. עוד מעט אני מקבלת מחזור ועל פי החישוב שלי יצא שבתוך עשרה ימים (שלושה ימים לפני החג היה פעם אחרונה שהיינו ביחד) – יצא לנו להיות ביחד רק פעם אחת ובדוחק. באופן כללי: הזוגיות די טובה, ויחסי האישות מספקים ונעימים לשנינו. מה לעשות?

שבוע טוב,
בעלי יצא למילואים לפני חודש שהייתי בנידה , עבר חודש וכמובן שקיבלתי שוב (לצערי לא יצא חודש וגם בטבילה הייתי לבד) ויש מצב שהוא ייצא לאפטר של כמה שעות ואני פשוט לא מסוגלת לחשוב שלא אוכל לגעת בו שוב. לא נגעתי בו קרוב לחודשיים כבר. יש איזשהוא היתר אפילו רק לחיבוק? אני מנסה להחזיק את עצמי אבל בוכה כל היום ודואגת לו מלא ואני ממש רוצה לראות אותו אבל קשה לי המחשבה שאראה ולא אוכל לגעת..

לאחר נישואי, הקשר עם הורי נהיה ממש רע. הם עשו ואמרו דברים לא נאותים ולכן בעלי ממש לא אוהב אותם. הקשר שלי איתם
הלך והתרוקן לאורך ה3 שנים הללו. הם רוצים להפגש עימי לשיחה לבד איתם כדי לתקו את הקשר שלנו- ללא בעלי. הם בודאי יגידו דברים שליליים עליו ואיני רוצה להפגש איתם בלעדיו. אנחנו כזוג נפגענו נורא מהם ושיחה נוקבת צריכה להיות איתו כלול. השאלה שלי היא מה קודם למה- כיבוד הורים במקרה הזה או שלום בית?
חשוב לציין שאבי אדם מניפולטיבי ולכן חשוב שבעלי יהיהה לצידי בשיחה הראשונית כדי לדבר על כל הדברים שנעשו ב3 שנים האחרונות ואז אחר כך אני יכולה להפגש איתם. הם רואים את זה בתור״ את הילדה שלנו. את תפגשי איתנו״. יש פה המון עניין של כבוד מהבחינה שלהם. בעלי ממש ממש כועס עליהם על איך שהתייחסו אלי בזמן ההריון והלידה של שני הילדים שלנו ולכן מבחינתו – עדיף שהם יהיו כמה שיותר רחוקים. לי חשוב לטהר את האווירה ולנסות שיהיה קשר אבל רק אם הם יכבדו את הגבולות שנשים.מה לעשות?