שלום רב,
ביתי ב"ה התארסה ותתחתן בע"ה בעוד חודשיים. אשמח לעזרתכם לאיזה רופא מומלץ לפנות לצורך סידור המחזור לפני החתונה.
תודה מראש,
תמר.

שלום הרב,
אנו מנסים להרות יותר מחצי שנה.
המחזורים שלי לא סדירים שמגיעים בין 39-47 יום (לפחות עד היום). את הוסת האחרונה קיבלתי שבועיים אחרי האחרונה.
בקיצור לא סדיר.
מאוד מקשה לדעת מתי הביוץ.
כבר כמה פעמים עשיתי בדיקות ע'י מקלונים. יצא חיובי ובפועל זה לא, כי הייתי אצל הרופא שעשיתי אולטרסאונד.
הרופא המליץ על כדורים שמעודדים ביוץ אך מתנה זאת בבדיקה גנטית (התנייה).
לטענתו מבחינה אתית הוא לא יכול לעזור לגרום להריון שיכול להיות לא תקין.
מה ההלכה אומרת על דבר כזה?
הרי בסוף אם תצא תוצאה שלילית, מה ההשלכות של זה? זה יכול לערער לנו את הזוגיות. להעלות בנו פחד. האמונה נבנית כרגע ולא הכי חזקה ולא רוצים שיערער אותנו.
רוצים להאמין שמה שה' נותן זה לטובה.
השאלה אם מבחינה הלכתית מותר להתערב בדבר כזה? לעשות הפריה חוץ גופית רק למה שתקין.. או אולי יש פתרונות אחרים.
ממש אבודה ורוצה לפעול ולעשות משהו למען הביוץ.
כל מה שביידים שלי. כשהביוץ יקרה זה כבר בידי הקב'ה. אבל אני רוצה לעשות את ההשתדלות שלי ולתת את הכלים האלו.
אשמח לתשובה מפורטת ורחבה.

שלום,
בת 35+ מנסה להרות שנה + ללא הצלחה.
כרגע לפני בדיקות פוריות וזקוקה למידע על בדיקות זרע בגדר ההלכה, כיצד ניתן לבצע אותם?
תודה,
….

מעוניין לשאול איזה בדיקות מותר על פי ההלכה לגבר לפני החתונה לבצע על מנת לבדוק את פוריותו בהנתן חשש סביר לבעיה?(אני שואל מעבר לבדיקת דם רגילה)

שלום לרב, יש לי שאלה:
קיבלתי היתר למניעת היריון לאחר 5היריונות ב7 השנים האחרונות. ההיריון האחרון לווה בוורידים משמעותיים ובכאבים באגן באיזור של הוורידים וכן ההיריון היה נמוך מאוד כך שהתקשתי להתאפק מעט אפילו בשל הלחץ על האיברים הפנימיים.
קיבלתי היתר לשימוש בגלולות או בהתקן אבל אני לא מעוניינת להשתמש בהם כיוון שפוגעים בבריאות. על כן אשמח לקבל התייחסות לשימוש בדיאפרמה עם קוטל זרע. תודה רבה

שלום רב,
אני אחרי לידה ולא מעוניינת להכנס שוב להריון כרגע
רוצה להשתמש באמצעי מניעה שמותר הלכתית אבל לא רוצה אמצעי מניעה הורמונלי
הבנתי שהאפשרויות הן קונדום או התקן או נרות. התקן ממש מפחיד אותי שיכאב
לא יודעת מה לעשות

אנחנו רוצים לצאת לנופש חודש הבא, וככל הנראה אם אקבל מחזור הנופש יהיה בשבעה נקיים אלא אם כן נקלטתי.
השאלה אם אפשר לקחת גלולות לדחיית מחזור בכזה מקרה, כי בעיקרון אני כן מנסה להרות אבל לא יודעת עם הצלחתי, ואם אכן אקבל הנופש יהיה כבר לא ניתן לביטול?

שלום רב,
נשואים קצת יותר מ10 שנים ויש לנו בן ובת, אשתי לא מוכנה להשתמש באמצעי מניעה כגון כדורים דיאפרגמה מאחר והכדורים גרמו לה לדיכאון קשה ומצבי רוח לא טובים.. לצערי הרב ואני כותב זאת בצער רב היא מוכנה לקיים יחסים אך ורק עם קונדום – מה עליי לעשות? הדבר הזה מצער אותי כל פעם מחדש ואני אובד עצות.

שלום הרב,

אנחנו מנסים להיקלט להריון. אשתי עושה בדיקת ביוץ והוא יוצא פחות או יותר בזמן הטבילה. אם מקיימים את המצווה בליל הטבילה, האם יש עניין לקיים את המצווה בשתי הלילות הבאים כדי להגדיל את הסיכוי לקליטת הריון? או שהיות והזרע נשאר 3 ימים (ניראה לי), אז זה "מספיק".
ועוד דבר, אני יודע שכתוב שקליטת הריון בליל טבילה או בליל שבת מסוגלת להוריד נשמה גבוהה ואני רוצה את זה. מצד שני אשתי יכולה להשתוקק בלילה אחרי הטבילה או אחרי יומיים כשעדיין יש סיכוי לקליטת הריון. במקרה כזה, אסור לי להחמיר. בכל זאת קצת פחות זורם לי. אשמח אם הרב קצת יכוון אותי בסיטואציה הזאת.
תודה

בעלי ואני מותרים כבר כמה חודשים פחות משבועיים. אני מקבלת ווסת יומיים לפחות לפני שמגיעים לשבועיים שאנו מותרים. דבר זה מתסכל מאוד ולא מבינה מה הסיבה. הפסקתי גלולות כבר לפני כמעט חצי שנה. לפני זה הייתי עם גלולות כמה חודשים ויש לנו שני ילדים צמודים. אז בשנתיים שלוש האחרונות זה פעם ראשונה שאני הרבה זמן במחזוריות "טבעית". ולא מבינה למה הוסת מגיעה ככ מוקדם. גם הביוץ יוצא גבולי מבחינת השבעה נקיים ומרגישה שאנחנו מפסידים מכאן ומכאן. אשמח לעצה מה אפשר לעשות בנידון. תודה רבה מראש

שלום הרב,
יש אצלי במשפחה גן (BRCA) שמעלה את הסיכויים לחלות בסרטן בגיל צעיר יחסית ל"ע (אמי נפטרה מכך). כעת התחתנתי והשאלה היא איך ראוי לנהוג, האם למנוע ילדים עד לקבלת תשובה אם אני נשא של הגן, ואם אקבל תשובה חיובית, האם עדיף למנוע ילדים או לבצע הפריה חוץ גופית, או לא לעשות משהו מיוחד ולהביא ילדים באופן טבעי? אנחנו רוצים בעז"ה משפחה ברוכת ילדים ומעדיפים שלא למנוע הריון כל עוד זו ההלכה.
תודה רבה מראש

רציתי לשמוע כמה אפשרי מבחינה הלכתית למנוע הריון לפני ילד ראשון במקרה שהגבר חושש מכך מצדה ישר אחרי החתונה

שלום,
אנחנו נשואים שנה וחצי עם ילד ב"ה, בזמן האחרון אני מרגישה שכל הקרבה של האישות מוגזמת לי מידי, מספיק לי חיבוק ונשיקה, למה צריך יותר? אני מרגישה שבעלי פועל מרצון לקרבה פיזית ואני בעיקר עם רצון לקרבה הנפשית- רוחנית.
רציתי לשאול מה צריכה להיות עמדת הנפש של האישה באישות, איך נהנים מה'מעבר' לחיבוקים.. ואיך אפשר להתחבר לזה יותר. תודה

ב"ה יש לנו 9 ילדים
האם אני צריכה לחשוש מהריון נוסף אם בעוד חודשיים אני בת 41?
יש לי המון חששות ומנגד רצון להריון נוסף, חוששת בעיקר מבעיות בעובר יותר מבעיות אצלי…

בוקר טוב הרב.
אני ב"ה יוצאת עם מישהו כבר מעל חודשיים, והקשר מתקדם לכיוון חתונה בעזרת ה'.
כשהתחלנו לצאת התלבטנו אם לעשות דור ישרים אבל זה איכשהו נשכח…
אותי קצת מלחיץ לא לעשות בדיקות בכלל, ואני מנסה להבין האם זה בכלל רלוונטי ואם כן אז באיזו דרך.
הבנתי שיש עוד סוג אחר של בדיקות גנטיות אבל השאלה היא האם הם מותאמות לזוג לא נשוי.
אשמח לשמוע את המלצתכם

שלום
אשמח לעזרתכם בנושא התחלת המחזור- אני "מקבלת" וסת ביום ה28 מדובר בהכתמה בודדת ממש שלאחר יום מתגברת מעט וכל פעם שנראה שהנה מגיע זה רק כתמים שהולכים ומתגברים (בהפסקות לא ברצף) שרק לאחר 72 שעות מגיע הדימום בפועל כאשר כבר מגיע הדימום הוא אורך כ6 ימים כך כשבפועל יש לי מינימום 9 ימים עד שיכולה לעשות הפסק טהרה מבחינת הרופא המצב הרפואי שלי תקין הבדיקות שם תקינות אני לא לוקחת גלולות או הורמונים כלשהם שמשפיעים אבל זה נוראה מתסכל משום שבפועל אנחנו אסורים יותר משבועיים כשגם אחכ בגלל שזה מתחיל מהיום ה28 בפועל יש לנו יחד פחות משבועיים (וכמובן שכבר מהיום ה26 יש חששות וכו..) אשמח אם תוכלו להפנות אותי למישהו שיכול לעזור בנושא האם יש פתרון או שזה אכן אוסר מרגע הופעת הכתמים
תודה מראש

שלום
אני נשואה 3.5 שנים ובכל פעם שאנחנו מתחילים לקיים יחסים אני מרגישה לחץ שאולי אני לא נהנית מספיק ומיותר לציין שזה עצמו מוריד ממהנאה, לא מצליחה לסיים, היו זמנים שסיפקתי את עצמי לבד, לא רוצה להגיע לזה עוד, בעלי הוא מאוד מיני ומאוד אוהב וצריך את זה. אשמח לעזרה
תודה

שלום.בעלי לא רוצה עוד ילדים . יש לנו ברןך השם 4 . האם צריך לקבל על כך אישןר של רב? במידה וכן כיצד ניתן לעשןת זאת?

שלום, הביוץ שלי מגיע לפני יום הטבילה המיועד שלי.
אנחנו מנסים להיכנס להריון ועלינו על כך בחודש האחרון שהיום ביוץ שלי מגיע לאחר 4 נקיים ולא לאחר 7.
אני מבקשת היתר מהרב לטבול קודם לכן.

בעלי ואני עשינו בדיקות גנטיות אחרי שהתחתנו. התוצאות לא הביאו חשש למשהו. הילדה השניה שלנו אובחנה אם פגם גנטי נדיר. היינו בדרך לתכנן לילד שלישי, מה כדאי לעשות מבחינת בדיקות גנטיות?

שלום הרב.
אני נשואה 5 שנים, יש לנו שני ילדים ברוך ה'. אני מקבלת מחזור די מהר אחרי הלידה, ככה שאנחנו פרק נכבד מהחיים שלנו שבועיים מותרים – שבועיים אסורים – מותרים – אסורים
בעלי אדם מקסים ממש, רגיש ומתחשב ועוזר.. בתחילת חיי הנישואים שלנו אני זוכרת חוויה של כשמותרים מתנהלים כבני זוג, ושאסורים כחברים הכי טובים.
בשנה האחרונה אני מרגישה שבעלי לא מתייחס אליי כשאסורים. משקיע בעבודה, בחברים, בילדים.. אני מנסה ליזום ישיבה משותפת, ברמה של קפה בערב אחרי ערבית, ואין ככ רצון מצידו. לא ארוחות רק של שנינו, שיחות, כמעט אין שיחות טלפון במהלך היום, ממש רק טכני.
פעם לקראת סוף השבעה נקיים הוא היה שולח לי הודעות חיזור כאלה מתוקות, והיום של המקווה היה ממש מרגש תמיד, גם כשהוא היה פעם בחודש.
היום אין התייחסות מצדו, כשאני אומרת לו לקראת סוף השבעה נקיים שאני מתגעגעת אליו או מחכה או משהו, הוא בקושי מגיב. היום של המקווה בדכ יום מורכב. אני מרגישה לא מחוזרת, לא רצויה, בדכ זה סתם יום בלי התרגשות ואני הולכת למקווה רק כי יש את האזהרות על מי שדוחה מקווה כדי להכעיס את בעלה…

ואז תמיד שאני חוזרת מהמקווה הוא מאיר לי פנים, ומחבק אותי, וכל ההתנגדות שהייתה לי כלפיו נמסה כל פעם מחדש כי אני אוהבת אותו, ויש לנו זוגיות יפה ביחד בזמן הזה,
ואז נהיים אסורים ופשוט כמו קסם מהרגע שאני רואה דם עד הרגע שהוא נסגר כלפיי זה עניין של דקות
אני מנסה לדבר איתו על זה, אבל כל פעם יש לו הסבר למה היה עמוס או סתם עצוב או רבנו בלי קשר לזה שנאסרנו.
היו תקופות כשהייתי במחזור הייתי ממש הורמונלית ובמצב רוח רע, אבל בשנים האחרונות אני מרגישה שהתאזן, ואני במצב טוב בחיים ושמחה ומבסוטה גם במחזור, אז לא רואה סיבה להתרחק ממני.
זה ממש משפיל אותי ואני מרגישה קצת אובייקט מיני. הוא באמת עסוק ממש בעבודה, אבל כשאנחנו מותרים הוא ממש מוצא זמן ופניות אליי. אני גם לא דורשת הרבה, אני בעצמי ממש עסוקה בלימודים קשים, אבל שיחה אחת ביום לכמה דקות נראה לי לגיטימי לא?
יש לרב רעיון מה יכולה להיות הבעיה? או מה אני יכולה לעשות?
אני ממש אובדת עצות
ובעיקר מתגעגעת לבעלי ורוצה אותי בחזרה
תודה!

שלום וברכה,
אישתי עברה שלשה ניתוחים קיסרים עקב מצב עכוז בראשון והבי״ח החליט לעשות גם ב שהי ובשלישי
מציין שאישתי אם סכרת נעורים
אנחנו רוצים להיכנס להריון אך הפעם לאפשר לידה רגילה, כדי לאפשר עוד לידות בעתיד ולהפסיק אם הניתוחים
נשמח לתשובה חיובית

שלום וברכה.
אני חייל חודשיים במילואים. התחתנתי לפני כחצי שנה..
המילואים מאוד מקשים על הקשר הזוגי..
אשתי צריכה לטבול במוצאי שבת,יש לנו קושי לא פשוט בשנה הראשונה מהריחוק. וכו'
מחר יום שישי אני אמור להגיע הביתה בע"ה.מרגיש שאשתי תצטרך מאוד חיבוק. האם ישנו התר
לכך?כמובן בלי יחסי אישות
אחד. לתשובתכם

שלום, אנחנו מתעניינים בתרומת זרע מחול היות ולבעלי יש בעיה בייצור זרע והוא לפני ניתוח שלא בטוח יפתור את הבעיה, רצינו לדעת לגבי תרומת זרע מחול, וחשיבות הדת של התורם. האם ישנו חיוב שיהיה יהודי?

שלום,

בעלי ואני נשואים 10 שנים.
כל פעם התקפה האסורה, מאוד קשה.
אני קצת אבודת עיצות.
בעלי אברך ירא שמיים מצד שני היצר שלו מאוד מאוד גדול. זה מתבטא גם בזמנים המותרים. הוא זקוק לקיום יחסים בתדירות גבוהה ועוצמתי.
אבל בזמנים האסורים מאוד קשה. הוא חושב על זה הרבה, רוצה לדבר על דברים של מיניות הרבה שעות ברצף, לראות את החלקים הפרטיים של הגוף שלי ואף לגעת בי.
אני חוששת להיות נידה כל פעם מחדש. אני צריכה להיות חזקה ותמיד לשמור עליו שלא יגע בי וכבר אין לי כוחות. אני רוצה כבר לתת לו לגעת בי (נישוק וחיבוק). אני כבר לא רוצה לסרב להראות את הגוף שלי ולגבר על נושאים אינטימיים. זה יוצר הרבה מריבות ומתח. כיוון שאני שומרת הוא גם מפרש את זה כחוסר חשק אליו חוסר אהבה.
אני כבר לא יכולה לשאת את זה עליי. אני מרגישה שזה כבר לא בידיים שלי.
הוא אומר לי אולי רק יום אחד משבעה נקיים נחבק וזה ייתן לו כוחות.

אני כבר לא מוצאת פיתרון.
-להאירך ימי טהרה- לא הצלחתי.
-לתת לו הרבה זמן יחסים בזמן מותר- מעט עוזר כי זה מתחיל רק בשבוע השני של הימים האסורים. הוא מנסה להתגבר כמה שהוא יכול ואז כבר איך כח להתגבר. לפעמים כדי לא "להפריע לי" הוא רק מסתכל בתמונות שלי נמכרה את עצמו.
-להראות לו אהבה וחיבה. גם לדבר איתו. לא מאוד עוזר.
– הוא לא ירצה להתקשר למכון לברר מה אפשר.

אני אשמח לפיתרון כי אני כבר לא יכולה להיות "קשה" איתו . אולי חשבתי לוותר ולחכות שהוא יתחזק ויחזור מעצמו.

הוא היה רוצה להצליח , הוא פשוט לא מצליח.

מה אפשר לעשות?
אשמח אם אפשר תשובה כתובה ולא לשלוח אותי להתקשר. אני מתביישת מידי

תודה רבה

אשתי החליפה גלולות. היא כבר לא דתיה, ושומרת טהרה בשבילי.
מאז במשך למעלה מחודש יש כתמים, לפעמים בצבע פוסל ולפעמים תקין.
לאחר חודש הצליחה לספור שבעה נקיים. טבלה, וכשחזרה הביתה (לפני ביאה) ראתה כתם אדום על טישו לבן.
איך מתקדמים?
האם יש יש דרך להקל ולהתחיל לספור מייד שבעה נקיים או שחייבים לחכות 5 ימים?

אני בת 41 עם תינוקת בת שנתיים ואחרי 2 הפלות,מנסה כבר חצי שנה להכנס להריון נוסף, אני חושבת שהביוץ שלי מתחיל מוקדם לפי סטיקים שבדקתי, לכן אשמח לאישור מהרב ללכת למקווה אחרי 2 ימים נקיים. בברכה,
….

שלום רב
בת של חברה ממשפחה דתיה נאנסה על ידי אדם שמכירה.
כתוצאה מהאונס, נדבקה במחלת ההרפס.
שנים שלא גילתה זאת לאף אחד, סחבה את הכאב לבד, הסתגרה ונאטמה במיוחד כאשר הגיעו אליה הצעות לשידוכים.
משלא יכלה לסבול יותר, סיפרה זאת למשפחה.
היא אמרה שהיא לא רוצה להתחתן כיון שיכולה להדביק יהודי אחר.
האם גורל הילדה הזו אכן לא להתחתן?
במידה ותצא לשידוכים, האם נכון להעלות את כל הסיפור הזה?
איך מפה ואילך מתנהגים?
מדובר בילדה שכל חייה למדה בבית ספר לבנות, ילדה תמימה וטובת לב.

שלום וברכה.
אנחנו זוג שנשואים 20 שנה.
מאז ומתמיד הייתה מורכבות בקיום היחסים, אינני זוכרת שהגעתי פעם לריגוש עד הסוף , להתפרקות/ אורגזמה.
כן היו פעמים שהרגשתי עוררות חזקה ורצון לקרבה,
אבל חלק גדול מהפעמים הרגשתי שאני עושה את זה בשבילו. אני הייתי מעוניינת בקרבה פיזית אבל לא ברמה של יחסים, אבל בזיכרון שלי זה לא היה אפשרי כמעט להתקרב פיזית בליטוף , נשיקה ולא להמשיך הלאה.
אם הייתי אומרת "לא" , כי הרגשתי שזה לא מתאים לי לקיים יחסים (למרות רצוני בקרבה) אז הוא היה מסובב את הגב לצד השני והולך לישון.
ככה שנים זו החוויה שלי שנבנתה – שאני צריכה לספק את הגוף שלי, וההנאה שלי והלב שלי לא מספיק חשובים לו.
הייתי מסיימת בבכי פעמים רבות כשהוא פשוט נרדם.
ולא זכור לי כמעט אף פעם שהוא שאל אותי – מה שלומי? מה יכול לעשות לי טוב? או לפני – האם בטוח שאני רוצה וכד'?

אני צריכה לציין שהאיש שלי הוא בן תורה, אוהב אותי ודואג לי , אכפת לו ממני בהרבה מרחבים אחרים. לא איש אדיש או חסר לב, אבל בתחום הזה לא עובד ביננו.

כיוון שהדיבור בתחום הזה, ובכלל בנושאים מורכבים לא קל לי, אני פונה אליו לעיתים בכתב.
מנסה לשתף, לבקש.
אך שיתוף בכתב לא נראה לו נכון ולא נח לו, והוא לא מתייחס כלל. לא בעל פה ולא בכתב, מה שמגביר את הפגיעות שלי.
בשנה וחצי האחרונה אני עוברת יותר תהליכים עם עצמי, בלימודי ימימה, בטיפול גוף-נפש, ואחרי הלידה האחרונה לפני 4 חודשים לקחתי צעד חזק אחורה.
החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ככה "לתת את גופי" תוך פגיעה בי.
ולא חזרנו מהבחירה שלי לקיום יחסים (היינו פעם אחת ש"ניסיתי" אך הצטערתי על כך כבר תוך כדי).
אך שוב – ההסברים בכתב שלי נותרו חסרי מענה.
כאשר פניתי אליו בעל פה, הוא אמר שהוא מרגיש שאני עושה לו אולטימטום, שאם הוא לא בא לטיפול או שאנחנו יחד מנסים דרך קריאה בספר שיכול לעזור (אהבה למעשה של דנה כהן) אז אני לא מקיימת יחסים, ולא מתאים לו אולטימטום.,

שוב הרגשתי חוסר הבנה ,ריחוק וניתוק ממה שעובר לי בלב.
אני אוהבת אותו, ורוצה בקרבתו, אבל רוצה להיות חלק פעיל, שותף, נהנה ורוצה במעשה הייחוד.

עייפתי מאד מהעניין.
בנוסף אני גם בנטייה לדכדוך שלא מוסיף לעניין, וגם בתחום הזה, אני לא מרגישה שהוא מתעניין ואכפתי. רואה אותי עצובה, בוכה ולא מתעניין.
הוא מטפל בבית ובילדים, יעבוד, ויהיה שותף טכני במה שצריך , יתן לי לישון ללא נטירה. זה באמת לא ברור מאליו ואני מודה לו על זה מאד, ואף אומרת לו את זה.
אבל הלב שלי נשאר בודד.
ולהיות מחוברת פיזית ומנותקת רגשית לא נכון לי.

אני יודעת שהעניין הוא עמוק ולא לתשובה פשוטה ככה במכתב,
אבל אולי זה יעזור לי למצוא כיוון.
יש אינסוף מטפלים ושיטות, וקשה לי מאד שהכל אני צריכה להוביל. למשוך ולעשות. לבחור, לקבוע, להזכיר.

מתפללת שתהיו עבורנו שליחים טובים.

יש לי בעיה להביא ילדים בצורה טבעית, ואני ואשתי לעתיד נצטרך לעשות הפריה חוץ גופית. אני בשלב השידוכים והפגישות. איך מבשרים את זה לבת הזוג, ובאיזה שלב?
היו לי 2 קשרים בעבר שהיה בהם חיבור טוב, ורצון להמשיך לכיוון חתונה, וברגע שסיפרתי על הבעיה הזאת, בת הזוג הפסיקה את הקשר